Archive for December, 2013

Glenn Geher
Daniel Gambacorta

This research explored political motivations underlying resistance to evolutionary
psychology. Data were collected from 268 adults who varied in terms of academic
employment and parental status. Dependent variables represented whether participants
believed that several attributes are primarily the result of biological evolution versus
socialization. Variables addressed attitudes about: (a) sex differences in adults, (b) sex
differences in children, (c) sex differences in chickens, (d) human universals, and (e)
differences between dogs and cats. Using a Likert-scale, participants were asked to rate
the degree to which they believed items were due to “nature” versus “nurture.” For
instance, one of the items from the cat/dog subscale was “Dogs are more pack-oriented
than cats.” Independent variables included political orientation, parental status, and
academic employment status. Political liberalism corresponded to endorsing “nurture” as
influential – but primarily for the two human sex-difference variables. Academic
employment status was independently predictive of the belief that sex differences are
the result of “nurture.” This effect was exacerbated for academics who came from
sociology or women’s studies backgrounds. The effect of academic employment status
also corresponded to seeing behavioral differences between roosters and hens as
caused by “nurture.” Further, parents were more likely than non-parents to endorse
“nature” for the sex-difference variables. Beliefs about differences between cats and
dogs and beliefs about causes of human universals (that are not tied to sex differences)
were not related to these independent variables, suggesting that the political resistance
to evolutionary psychology is specifically targeted at work on sex differences.

(Continue reading...)

Advertisements

Patricia Brown and Steven T. Cook
Institute for Research on Poverty
University of Wisconsin–Madison

September 2011

When the parents of minor children are no longer living together, it is often left to the court
system to determine the best placement arrangements for the children. Placement provisions may be part
of a court-approved divorce agreement, or included in paternity determinations for nonmarital children.
Such provisions, while consequential in their own right, also play an important role in the determination
of child support obligations for the children. The Institute for Research on Poverty has produced several
reports examining changes in court-ordered placement arrangements since the mid-1980s (Cancian and
Meyer, 1998; Cancian, Cassetty, Cook, and Meyer, 2002; Cook and Brown, 2006). In this report we
continue following these trends among cases brought to court between 1996 and 2007.
Nationwide, public policy has promoted a movement away from judgments that automatically
assign placement to the mother and toward a system that makes the “best interest” of the child paramount.
This movement was supported by research finding that increased contact with fathers may help ameliorate
the negative consequences of growing up in a single-mother family, both economically and
developmentally (Weiss and Willis, 1985; Meyer and Garasky, 1993; McLanahan and Sandefur, 1994;
Meyer, 1996). Over time, state placement laws have moved from a regime in which placement with the
mother was the explicit preference (through most of the past century), through a period in which
placement laws tended to be gender-neutral, to the present, where many states have made sharing
placement of the children between the divorcing parents the preferred option (Buehler and Gerard, 1995).

(Continue Reading…)

divorcechild

השבוע עבר בוועדת השרים לחקיקה התיקון אותו הציעה שרת המשפטים ציפי לבני לחזקת הגיל הרך. אותה הנחייה המנחה את השופטים כי ילד עד גיל 6, באין נסיבות מיוחדות מאד – ישאר בחזקתה של אימו. וועדת שניט שהוקמה לצורך בדיקת הנחייה זו קבעה באופן כמעט חד משמעי (עם הסתייגויות) כי חזקת הגיל הרך הינה למעשה דינוזאור חברתי אשר מקומו אינו במסגרת  דיני המשפחה במדינה מודרנית. ולראייה, ראיית העולם השיפוטית ברוב מדינות העולם המפותחות כבר אינה רואה באם כבעלת החזקה הבלעדית על ילדי בני הזוג אלא רואה בבני הזוג שותפים שווי זכויות וחובות.

בישראל, נעמדים ארגוני הנשים על רגליהם האחוריות ועושים כל שביכולתם על מנת לשבש ולטרפד את התהליך הנכון הזה. ובשם מה ? מה התירוץ הרשמי ? ובכן, לטענתן, ביטול חזקת האשה האוטומטית על הילד הרך, יתן ביד הגברים עוד אמצעי לסחוט הטבות כלכליות מהנשים בתהליך הגירושין. ובכלל, הן טוענות – קודם שיהיה שוויון בגידול הילדים לפני הגירושין ורק לאחר שיתבסס שוויון זה, ראוי שתבוטל חזקת הגיל הרך.

כל אדם המתמצא בנושא יראה מיד את הכשלים העמוקים בטיעוני ארגוני הנשים. הכשל הראשון הוא כי תליית חקיקת חוק בביסוס נורמות מקדימות אינה הכרחית ולדעתי דווקא שינוי משפטי כגון ביטול חזקת הגיל הרך יכול לתרום לשינוי נורמת חלוקת התפקידים גם לפני הגירושין. שינוי חזקת הגיל הרך ושינוי דיני המזונות הנהוגים כך שיבחן המצב הפרטני של הזוג המתגרש יתנו בידי הגבר את האפשרות להיות יותר בבית על חשבון הקריירה ביודעו כי במקרה גירושין לא ישמש רק על תקן ארנק מהלך. יתרה מכך – אין פסול בגבר שלאחר הגירושין מעוניין  לקחת חלק גדול יותר בטיפול היומיומי בילדים. זה תהליך מובן בעיקר עקב כך שאותם אבות  כבר לא רואים את הילדים על בסיס יומיומי וממילא, בתהליך הגירושין ולאחריו, הקשר עם האב הוכח כחשוב והכרחי.

כשל שני – ובתשובה לטענת סחיטת דמי המזונות המופחתים –  ארגוני הנשים מעולם לא הראו מידע מהימן על כמה גברים משתמשים בילדים על מנת לסחוט דמי מזונות מפחתים וכמה דמי המזונות למעשה. הן מדברות בנפנופי ידיים ומפריכות השערות שלא נבדקו כלל. הכותבות בנושא, משתמשות תדיר בנתונים ממדינת ויסקונסין המראים כי אחוז הנשים בעלות המשמורת נשאר גבוה, אך דמי המזונות ירדו, זאת על מנת להראות את השימוש הזדוני שנעשה בחוק על ידי גברים. ובכן, כטיב הנתונים כן טיב הטיעון. ב20 השנים האחרונות עלה שעור הגברים להם הסדרי משמורת משותפת במדינת ויסקונסין דראמאטית, מ14% בתחילת שנות ה90 ליותר מ45% כיום (Brown & cook 2011 ). המיתוס השגוי על ויסקונסין, כמו מיתוסים שגויים רבים אחרים, זכה לתפוצה בקרב ארגוני הנשים אך הינו שגוי והשימוש בו הינו הטעיה, במקרה הטוב. וועדת שיפמן לבחינת גובה דמי המזונות בישראל כבר קבעה כי דמי המזונות בישראל גבוהים באופן חריג וכי יש למצא נוסחא קבועה לחישובם. כלומר, המצב ההפוך כנראה נפוץ יותר – בחלק ממקרי הגירושין משתמשות הנשים בילדים על מנת לקבל דמי מזונות גבוהים יותר מבן זוגן לשעבר. ביטול חזקת הגיל הרך יתן בידי בית המשפט את האפשרות לבחון כל מקרה לגופו. לפיכך, ברירת המחדל בקביעת החזקה על הילדים תהיה משמורת משותפת – היכן אמצעי הסחיטה פה ? אכן, דמי המזונות יפחתו – כפי שראוי שיקרה.

ושלישית – וזו הטענה החשובה ביותר – מצב בו אוטומטית האישה, לאחר גירושין, מוצאת עצמה מטופלת בילדים במשך כל ימות השבוע או רובם, ימים בהם היא צריכה לדאוג להוצאתם ממסגרות החינוך בשעה מוקדמת – מצב זה לא מאפשר לה חיים סבירים או אפשרות ריאלית לפיתוח קריירה. בשוק עבודה בו אורך יום העבודה הממוצע הינו 9 שעות ובמגזרים מסויימים יותר מכך (וזה המצב המצוי, גם אם לא הרצוי), הרי שחזקת הגיל הרך דנה נשים רבות לחיי מצוקה ותלות בדמי המזונות מהגבר אליו היתה נשואה . כלומר, באופן ברור ומודע, מנהלים ארגוני הנשים וחלק מחברות הכנסת מאבק סקטוריאלי על גבן של נשים גרושות רבות שיכלו לצאת נשכרות עד מאד מחזקה משותפת או לפחות מהסדרי ראייה נדיבים לאבות כנורמה שיפוטית.  נראה, לכאורה, כי אין סיבה אמיתית למאבק הזה חוץ מהרפלקס המותנה של אותם ארגונים לצאת כנגד כל דבר הנראה בראייה שטחית כהישג לגברים, גם על חשבונן של הנשים.

Untitled

See full article Here and an Interesting analysis Here.

nature_nurture

Nineteenth century science that claimed to establish man’s superiority over woman
has now been discredited although some writers like Camille Paglia may at times sound as
if they were still in thrall to the most extreme forms of male glorification.^ Less virulent
supporters of innate and unavoidable differences between the two sexes may claim that now
women’s tum has come and they will domínate the new era… (Continue Reading...)

New Study Compares Male-Only and Female-Only Trials to Mortality Rates

Contrary to longstanding public perception, women do not appear to be under represented or understudied in scientific clinical research trials in the United States, according to a new study by researchers at the Johns Hopkins University Bloomberg School of Public Health. The findings were most pronounced among cancer related clinical trials. The researchers concluded that women are represented in twice as many cancer trials compared to men, even though men die more frequently from the disease and often die at an earlier age. The study is the first to quantify gender bias in clinical research. Researchers measured the levels of bias by comparing male-only and female-only trials with death rates for each sex from heart disease, malignant cancer, and other causes. The findings appear in the April 30, 2001 edition of Statistics in Medicine.

“The findings are important because the perception that females are under represented and their diseases are understudied erodes the public trust, which is essential to continued clinical research,” says Curtis L. Meinert, PhD, professor of epidemiology and director of the Center for Clinical Trials at the Johns Hopkins University Bloomberg School of Public Health.

For years, policy makers and the general public have assumed that medical research favored men over women. The perception was so compelling that Congress enacted legislation in 1993 explicitly requiring the inclusion of women in clinical trials.

(Continue Reading...)

516VNAQ6C3L._SY344_BO1,204,203,200_

by Daphne Patai

A scathing criticism of political and sexual correctness, this thought-provoking and powerfully argued book is sure to incite debate among all concerned with the legacy and future of woman’s rights.

Buy at Amazon